על הסדרות

פירוט הסדרות

על קלפים וקליפות

קלפים וקליפות הם משורש ק.ל.פ:  קילוף שכבותיו של הבצל על מנת להגיע לליבה או קילוף הרימון על מנת שנחשף לשפע גרגריו. קליפות הן גם מושג יסוד בחסידות הקבלית, אלה מכסות את ניצוצות הקודש שיש בעולם*. *בחסידות הקבלית, לאחר פעולת צמצום האל לצורך בריאת העולם, מתוארת מעין התפוצצות קוסמית של אור וניצוצות, המכונה בשפה הקבלית "שבירת הכלים", שבעקבותיה התפזרו ניצוצות הקדושה בעולמות העליונים והתחתונים והתכסו בקליפות. תפקידו של האדם לתקן את השבירה על-ידי פעולה הנקראת "העלאת ניצוצות". במקום להשאיר את הניצוצות במצב של ניתוק ופירוד, האדם נוטל חלק פעיל ביצירת עולמות מחדש על ידי "תיקון" – חיבור בין אלמנטים מפוזרים. ברמה הטיפולית התיקון הוא היכולת להעניק משמעות חדשה וליצור תבניות חדשות ממבנים הסותרים לכאורה זה את זה ומנותקים זה מזה, ובלבד שיועמדו בסדרם הנכון.

בקלפי "גרעין האמת" יש חיבור בין ביטוי מטפורי לאיור סמלי, והם מציגים פוטנציאלים של קליפות שעלינו להסיר כדי להגיע לתובנות חדשות על דרכנו בעולם ועל דרכו של העולם בהיותנו.

ההסברים המוצעים לכל קלף הם בבחינת ניצוץ ראשוני. הלהבה, אם תפרוץ בעקבותיו, תלויה במהות החומר שקולט אותו ובתרכובות ממנו הוא בנוי.

באמצעות הקלפים ניתן אולי לעשות תיקון: היכולת להעניק משמעות חדשה למצב קיים, ליצור תבניות חדשות ממבנים (או ביטויים או אנרגיות) סותרים לכאורה וליצור סדר פעולות חדש שיוצר טרנספורמציה (התמרה).

אנו משתמשים בקלפים בתוך מרחב פוטנציאלי (ווינוקוט) ודיאלוגי (בובר) וכאמצעי למציאת המפגש בין הנקודה הפנימית הקיומית לאיזו אמת חיצונית יקומית. הכרה בקיומה של נקודת מפגש זו היא אותה אנרגיה רוחנית אשר מובילה אותנו לבחירה בטוב, בדיאלוג האנושי, בהבנה שיש משהו גדול מאיתנו ושבנו יש את הפוטנציאל להיות "בצלמו". השאיפה לטוב, ליושר, לעזרה לזולת, לחסד ולרחמים. היחיד מתקיים בתוך קולקטיב, מתערבב איתו וערב לו. זוהי הזמנה למציאת הגרעין הפנימי ולגיוסו לפעולה מוחשית בעולם.

ערכת הקלפים "גרעין האמת" מורכבת מארבע סדרות ועוד יחידה אחת.

כל סדרה נבנתה כהדהוד וכקול לסדרות מקבילות בטבע, בתרבות ובחברה האנושית.

קלף האחדות: מכיל את התפיסה של אחדות הניגודים (אלכימיה) ונקודת האמצע. מרכז המעגל. הציר המחבר. מציין את הנשגב, את האלוהי, את החיבור בין השונים, את ההשלמה בין הגברי לנשי, את היין והיאנג, את הרוח ואת חיבורה לדברים ארציים וקונקרטיים. האחד מעיד גם על היותו מורכב מריבוי. סמלים מכל הסדרות.

מהי הסדרה של האחד? ערכו המוחלט של היחיד שמכיל בתוכו את אחדות הניגודים. חשיבותה של היחידה הבודדת בכל סדרה. לפני היותה סדרה, היא מורכבת מיחידות. הוספה של יחידה בודדת לכל סדרה משנה את אופייה. כמו פרט בקהילה, כמו פעולה בתוך רצף. הולון. האחד הוא אותה יחידה שהיא הבסיס, שמתקיימת לפני החיבורים והרצפים והסדרות, שיוצרת מעצם קיומה את הפוטנציאל להמשכיות, את הצעד הראשון.

הביטוי המטפורי רוח הדברים מסמל מהות בפני עצמה (כוונה, אווירה, חיבור הראשוני בין המופשט למוחשי, בין התודעתי למעשי, בין הערכי לגשמי) וכשהיא מהוה את נקודת ההתחלה (או "השורה העליונה") היא מתווה דרך: לא רק דרך שניתן לפסוע בה אלא דרך שניתן לסלול אותה.

ביהדות המספר אחד הוא ברור: אחד אלוהינו. אחד ויחיד. יחיד הוא גם בודד וגם מעט, גם מובדל וגם מיוחד. הנקודה היחידנית שערכה רב לכשעצמה ומעבר לעצמה, מאחר והיא גם עצמה וגם מעבר לעצמה.

תוספת של אחד לכל דבר משנה את אופיו של דבר זה למהות אחרת.

בתרבות הסינית האחד הוא הטאו. מקבילת ה"אין" (שהוא הדרך) לנוכחות האלוהית שבתרבויות (ובדתות) האחרות.

סדרת היסודות:

סדרה זו מכילה את הארבעון: ארכיטיפ של הארבע. הארבע מסמל שלמות בסיסית ויציבה שנוצרת מארבעה אלמנטים המשלימים את המבנה: ארבעה מצבי צבירה, ארבעה כיווני שמיים, ארבע עונות, ארבעה יסודות בטבע ועוד. בסדרה צורפו אלמנטים נוספים מתרבויות ומתפיסות חברתיות ורוחניות שונות: ארבע האמהות וארבעה בנים ביהדות, ארבעת השליחים בנצרות, ארבעת העולמות בקבלה (פ.ר.ד.ס), ארבע תהליכים באלכימיה, ארבעת המינים בסוכות, ארבעת סמלי הטארוט ועוד.

יסודות הם גם בסיס עליו נשענים, גם נקודת התחלה, גם איכות שיש בה קביעות ויציבות, גם נימוק ואישור. כמובן שזהו מאפיין מהטבע (הארצי והאנושי), מצעלצמוח ממנו. יסודות, כמו ארכיטיפים, הם מבני היסוד המאפשרים לנו ליצור אלמנטים חדשים ולנסות לפענח באמצעותם את הקיימים. שלבי היסוד באלכימיה, אלה הראשוניים בתהליך הפיכתו של חומר פשוט לחומר נעלה, משתקפים בארבעת היסודות בבחינת נדבך ראשוני: ללא תהליכי יסוד אלה, לא ניתן יהיה לברוא את העולם הראוי (שריפה, ייבוש, המסה והתאדות. כמו מצבי הצבירה).

סדרת היסודות מציעה את פרספקטיבת המצע היציב: מהו המשטח עליו אנחנו נבנים, היחידות ההולוניות הבסיסיות. מה הרכבן, מאיזה חומר הן עשויות, מה מצב הצבירה שלהן, מהו סדר הופעתן (כדוגמת 4 האמהות), מהם המאפיינים הייחודיים להן, מה קורה בחיבור שלהן עם יסוד אחר?

היסודות הם גם ארכיטיפים: ההבנה שיש סוגים שונים של אותו דבר (חומרים, שליחים, סמלים, אמהות) וגם שריבוי הסוגים נמצא בכל דבר. כלומר, יסוד הוא לכשעצמו מובחן ומוגדר, אולם במציאות הדברים מופיעים בריבוי. יש בהם מכל דבר רק במינונים שונים. זוהי משמעותה הבסיסית של מורכבות.

היסודות השונים חיוניים לנו בהבנת המארג החברתי בתוך תמונת היקום הגדול. מה שאנחנו, בני אנוש, בני חורין, בתוך מה שנולדנו אליו – הטבע, החברה, התרבות, המסורת, המציאות, הנשגב. אלו הם סוגי אנרגיותהמתפרצתהמקבעת ומייצבתהזורמת הלאה והשואפת למעלה.

המטפורות בסדרה זו מציעות פאתוס (עמוד האש) אתוס (בטן האדמה) לוגוס (שפת הים) וארוס (קול דממה)

  1. הפאתוס – יציאה מעבדות לחירות, בחירה בשינוי, בתעוזה, ביציאה לדרך. כהארת הבריאה, שהיא תהליך של היפרדות. זהו שער ההארות: הבנת העולם מתוך התבונה המצטברת שלו. הארה שבעקבותיה נוצרות תובנות חדשות. שריפה שלאחריה מתחדש היער. תשוקה שמולידה חיים.
  2. האתוס – מעגלי השייכות וההקשרים מהם אנו נובעים. צליליו של ניגון עתיק, זיכרון נוכחותו של ארון הברית. זהו שער המסורות, הנביעה שלנו מתוך המקורות, באמצעות השורשים. בשלב הייבוש והגיבוש הכאוס מקבל צורה יציבה ומובחנת. האתוס והמיתוסים משרתים אותנו בתהליך ההתגבשות הפנימי והחיצוני, הפרטני והקוסמי.
  3. הלוגוס – חדשנות ויוזמה. יצירת הערך המוסף שלנו, כבני אנוש רב גוניים ומעניקי משמעות, באמצעות יצירת מציאות מדומיינת המושתתת על סימבולים – השפה – שיש בה מעמקים וגבהים ללא גבולות ברורים. השפה היא הכלי החשיבתי הממיין והמסווג באמצעותו מתארגנים התרבות, הסדר, החוקיות והאקטיביות. שפה מייצרת קשר ותקשורת. זהו שער הצבעים: הפוטנציאל לאין-ספור גוונים של מציאות מוחשית ומדומיינת. שלב ההמסה פירושו התמוססות במים וגם פתרון בעיה (solution), זהו שלב המסמל שינוי ודינמיות, התפתחות לקראת התמרה, לפני המפגש עם האלוהי.
  4. הארוס – סמל אחדות הניגודים, סגירת המעגל השלם. האיכות המחברת של מערכות יחסים וקשרים, סגירת המעגל והכלה של הניגודים בתוך שער הרחמים. זוהי איכותה המכילה של האהבה. שלב ההתאדות הוא הפקת הרוח מהחומר: קול גדול שפירושו דממה דקה. זהו שלב ההיטהרות וההכנה לקראת טרנספורמציה (התמרה). לא לבטל כי אם לקיים (הבשורה לפי מתי). זוהי השאיפה למעלה, ההתחברות לרוחי, לעליון, בכוונה רבה ובלב אוהב.

סדרת הבריאה:

סדרה זו מכילה את השבעה: שבעת ימי הבריאה, שבע הצ'קרות בגופו של אדם, שבעת המינים בארץ המובטחת, שבעה תהליכי ההמשך באלכימיה והתפתחות בשביעונים על-פי האנתרופוסופיה.

הסדרה מתייחסת לתהליך יצירת השלם: יצירת העולם כשלם (בריאת העולם), יצירת האדם כשלם (צ'קרות, שביעונים), הארץ המובטחת (המוחשית והמטפורית) כשלם (7 המינים) ותהליכי החיים כמעגל אורבידי שתחילתו בסופו וחוזר חלילה (אלכימיה).

שבע הוא מספר מאגי בתרבויות שונות.

הבריאה מביאה את תהליך ההתהוות. את כל המהויות והשאלות המרכזיות בתהליך ההתהוות של היקום, את העצמים ואת נושאי החיים, את הקולות וכיווני ההתפתחות.

המושגים והמטפורות המופיעים בסדרה זו מציעים את המהויות הנדרשות לנו בחיפוש אחר המשמעות, בהתוויית דרך חיים אנושית הכוללת את היחיד ואת הרבים, את הפרט ואת הכלל.

גרעין האמת – נביעה מבפנים כלפי חוץ. מה שהיה כבר לא יהיה. תהליך הנפרדות (תחילת הבריאה) מכיל סממנים של מוות, ממנו בוקעים חיים חדשים. מתוך הויתור על הקיים ייווצר דבר חדש. על כן אמת איננה יחידה אלא היא כגרגרי הרימון. לא ניתן להתחיל תהליך חדש ללא אמת אחת לפחות. אמת שמניעה את תהליכי הבריאה, שמניחה את היסוד הראשוני להתמרה.

חוצב להבות – אנרגיית התשוקה. התערובת שמתחילה להיות מובחנת באמצעות רכיביה. התפצלות המסמנת את תחילת דרכו של הריבוי, ההתפתחות. היא נובעת מאנרגיה גורפת של יצריות ויצירתיות, מנערת את היסודות כך שיופק מהם המיטב, גורפת בנחשול של תשוקה את היקום כולו. לאחר שהדרך סומנה באמצעות גרעיני האמת החדשניים, נדרשת אנרגיה יצרית וסוחפת אשר תניע את היבשות לכיוונים אחרים.

אמא אדמה – המצע עליו גדלים. מתוך האין –סוף העמוק, המכסה, הזורם, הנשפך ומתפרץ לכל עבר, מופיעה נוכחות מוצקה ממנה צומחים חיים.

עמק השווה – המהות הערכית של השוויון. לאחר תהליכים עוצמתיים חיצוניים יש צורך ביצירת איזון שייקח את ה"בחוץ" ויכילו ב"בפנים". יצירת הסדר באמצעות המאורות: ממשלת היום וממשלת הלילה, נוכחותה הראשונית של תודעת -עולם.

ברית מילה – יחסי האמון, ההגנה והקבלה בין העולם למרכיביו. המצווה היא ההמשכיות: הענקת משמעות באמצעות הברית המוחלטת עם הצאצאים, למען המשך הקיום הראוי.

שיקול דעת – ייחודם של האנשים ושל המואנשים הוא ביצירת הדעת והשוויון – זכר ונקבה ברא אותם. חלקים של השלם. היותו של הטוב כשהרע לצידו מאתגר ומנכיח אותו. הרכיבים שיביאו לבחירה בדעת כבסיס לחיים משמעותיים עלי אדמות.

קבלת פנים –  היחיד מקבל את זהותו כחלק ממארג רחב ומגוון של בני אנוש. יחיד התורם לזולת ומקיים בכך קדושה וייחודיות, תוך קיום מצוות האתיקה האנושית.

סדרת המידות

סדרת המידות כוללת את מפתח העשר: את הספרות מאחד ועד עשר (שהוא 1 ואפס לידו) ככמות וכמהות נומרולוגית, את השיטה העשרונית, את עשר הספירות בקבלה ואת עשרת הדיברות. זהו שילוב וחיבור בין ערכים למדידה חיצונית ופנימית, אבני בוחן להתבוננות ולפעולה ערכית (יחסית ומוחלטת) בעולם הממשי. הסדרה מציעה את הפרספקטיבות להתפתחות מהמסד עד הטפחות ועד בכלל. ריבוע הקסם (9 קוביות בתוך מסגרת גדולה) שלושה בכל פאה.

 

ביטוי סיפרה ספרה דיבר מידה
שיווי משקל 1 מלכות זכור את יום השבת לקודשו מעשיות ולקיחת אחריות
פה אחד 2 יסוד לא תענה ברעך עד שקר ויתור ופשרה
חלון הזדמנויות 3 נצח לא תחמוד חוסן נפשי, יוזמה והתמדה
סיפור מסגרת 4 הוד לא תגנוב תבונה ורגישות
מעמקי הלב 5 תפארת כבד את אביך ואת אמך נדיבות ואיזון
משיכה הדדית 6 חסד לא תנאף מתינות וכבוד לזולת
עץ החיים 7 גבורה לא תרצח צדק והכרת תודה
תיאטרון החיים 8 חוכמה לא תישא את שם ה' לשווא נפרדות: יושרה וענווה
פנים רבות 9 בינה לא יהיו לך אלוהים אחרים חיבור: נאמנות וקבלה
מפתח מעבר 1/0 כתר אנוכי ה' אלוהיך שחרור ותקווה

 

 

10 הספירות בקבלה: עשר הספירות הן עשר דרגות האצילות האלוהית. הדיון נשען על ספר היצירה א ה, כפי שמובא באוצר המדרשים א, עמ' 239: "עשר ספירות בלימה, מידתן עשר שאין להן סוף, עומק ראשית ועומק אחרית, עומק טוב ועומק רע, עומק רום ועומק תחת, עומק מזרח ועומק מערב, עומק צפון ועומק דרום, ואדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קודשו עד עדי עד".

10 הדיברות: מידתן עשר שאין להן סוף (על המספר 10 בספר היצירה) כלומר, עשרת הדיברות הינן הבסיס עליהן מתפתח וגדל העולם המוסרי. יש צורך בתיקוף, בתוספות, בהיבנות מתוך הדיברות של עולם מוסרי ואתי המתאים להתפתחות הזמן והעולם.

1-10 בנומרולוגיה המערבית והסינית: הספרות הבסיסיות בשיטה העשרונית לפיהן ניתן לאבחן, לפרש ולחולל מציאויות.

המידות הטובות: 10 מידות שהן הבסיס החיובי שאינו כרוך באיסור אלא בבחירה בטוב ובאפשרי.

למספר עשר מציין רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" מאמר ראשון, נט':

נט     אָמַר הֶחָבֵר: זֶה רָצִיתִי.  וְכֵן מִנְיַן הָעֲשָׂרָה, הִסְכִּים כָּל אָדָם עָלָיו בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב, אֵי זֶה טֶבַע יָבִיא לַעֲמֹד בָּעֲשָׂרָה, אֶלָּא שֶׁהוּא מְקֻבָּל מִמַּתְחִיל בּוֹ.

מידות היא סדרה המציעה קודים למחשבה ולהתנהלות ושלבים בהתפתחות הפנימית של האדם והחברה, על-פי אמות מידה (קריטריונים) מוסריות, אתיות, חברתיות ואנושיות.

סדרת המידות היא מימוש הפוטנציאל הראוי והמתאים לערכים שלנו: לצמיחה נכונה, למידתיות, לתבונת הלב, להתבוננות על המכלול. (על חשיבות ההתאמה. מה שנכון לכאן ועכשיו, לשותפי הדרך, לסיטואציה ולשלב ההתפתחותי של המאורע או המצב).

כדי להתפלל ולדרוש את הטוב והנשגב צריך מניין, על הציווי החברתי שבו: החשיבות בהתאגדות ובעשייה מתוך מחשבה על ההדדי. המידות הנכונות בעולם נמצאות במניינים, הן מבחינת הבנת כמויות ומידות והן כמבנה ארגוני-חברתי.

 

מבחינה אישית-פנימית, תהליך ההתפתחות ואיסוף המידות הנכונות והמתאימות בחיים נבנה בשלבים, בנדבכים: על כן יש לראותו נבנה מלמטה למעלה.

 

סדרת האותות (אותיות-טארוט)

אותיות הן היחידות המרכיבות את השפה, שהיא הערך המוסף של התודעה האנושית. השפה מאפשרת לקיים לצד העולם המוחשי גם מציאות מדומיינת. הפשטה הבאה לידי ביטוי ביצירה מחשבתית. הסדרה מקבילה לארכנה המרכזית בטארוט (22 קלפים מרכזיים) כאשר כל ביטוי מתחיל באות אחת מהאלף-בית העברי ומותאם לו קלף מהארכנה בטארוט ויש קשר הדוק בין שני הקלפים (מסרים, סמלים, משמעויות ותהיות).

השימוש באותיות משקף את היחידות הקטנות ביותר המרכיבות את האינסוף. זהו בסיסה של היצירתיות. היא מתחילה ביחידות קטנות ולעולם אינה מסתיימת. כמו העולם הדיגיטלי הבנוי מפיקסלים (יחידות קטנטנות ללא זהות ייחודית המאפשרות יצירה אין סופית) היא נבנית מתוך תודעתו של היחיד ומתוך הלא מודע הקולקטיבי, בבחינת נדבכים השוקעים אל העולם ומתממשים בכל יצירה מחדש. השפה היא התודעה והסמלים הם ייצוגיה לאורך דורות.

 

הקלפים:

 

האות הקלף מקביל בטארוט
א אם הדרך הקיסרית
ב בית חלומותי העולם
ג גל-גלי הדמיון הגלגל
ד דלתות מסתובבות התלוי
ה הולכים לאורו הקוסם
ו ואני תפילה הכוהנת
ז זווית ראייה השמש
ח חומר למחשבה המגדל
ט טביעת אצבע הנזיר
י יוצא דופן המאוהב
כ כובעי חשיבה הכוח
האות הקלף מקביל בטארוט
ל לחם חוק הצדק
מ מעשה בראשית קלף 13
נ נושא פרי המרכבה
ס סולם הדרגות הכהן
ע עולה בידו הכוכב
פ פני השטח הירח
צ צו הגורל השוטה
ק קו החיים המזג
ר ראש ההר הקיסר
ש שורש הבעיה השטן
ת תיקון עולם יום הדין